'שרה', מתקשרת למחרת רחלי, 'זוכרת שהבטחת לי המשך? אני מאוד סקרנית: מה את עושה בטיפול שלך, ואיך עם כמה משחקים את עוזרת לילדים להשתנות? יש דבר כזה?'
'בוודאי רחלי', אני עונה, 'אם יש לך סבלנות, אנסה להסביר.
המוח שלנו מורכב מאזורים אזורים, וכל אזור אחראי על תפקוד אחר. יש אזור האחראי על שליטה עצמית, אזור על הבנה, על רגישות יתר או חוסר רגישות, על גמישות מחשבתית, ועוד ועוד.
לכל אדם בריא יש פעילות בכל אזורי המוח, אך ההבדל בין אחד לשני הוא במינון. לכל אחד יש אזורים דומיננטיים יותר – כלומר, פעילים וחזקים יותר – ואזורים פחות פעילים, רדומים יותר. הבדלים אלה הם בעיקר מה שגורם להבדלים בין אנשים באופי, בהתנהגות ובתפקוד. כמובן שיש גם השפעה של הסביבה על האדם, אבל ההבדל באופי הוא המרכזי. לדוגמה, את רואה משפחה שבה ההורים גידלו את הילדים באותה צורה, פחות או יותר, אבל כל ילד התפתח לכיוון שונה: אחד בדיוק בדרך של ההורים, אחד יותר מרדן, אחד יותר פרומר… בדרך כלל ראו כבר מגיל קטן את האופי ואת הנטייה הטבעית של כל ילד.'
ומה כל זה קשור לנושא שלנו?
'כשהכל עובד טוב בתאי המוח, ויש איזון בין כל האזורים במוח – הכל טוב ויפה. אבל כשיש אזור מסוים שבו תאי המוח לא פעילים מספיק, והילד לא מצליח להתגבר על הקושי בעזרת אזורים אחרים, חזקים יותר – נוצר קושי גדול בחיים. נוצר מצב שבו הילד לא מתפקד טוב ונכון, או לא מוציא את היכולות שלו, ואז יש צורך בטיפול.
ובטיפול, אנחנו חייבים להפעיל את תאי המוח החלשים שגורמים לקושי, ואת זה עושים על ידי המשחקים.
כשילד משחק במשחק, הוא מפעיל את תאי המוח. בטיפול אני מתאימה לו את המשחק הנכון, שמחייב אותו להתמודד עם הקושי שלו ולהתחזק. לדוגמה, לילד שקשה לו לשלוט בעצמו, שמתפרץ ופועל באימפולסיביות, אביא סודוקו מותאם לילדים, שבו הוא צריך לעבוד בלי לטעות: עליו לחשוב ולעצור לפני העשייה, ולהניח במקום הנכון.
ואם ננסה להתאים משהו לבן שלך לפי מה שסיפרת, בתקווה שקלענו לקושי הנכון גם בלי אבחון: הוא צריך לחזק את העמל – להתמודד ולהתאמץ גם כשנכשל. לכן נביא לו משחק מאתגר, שדורש ניסיונות חוזרים כדי להצליח. לדוגמה, משחק הקונוסים: משחק שבו צריך להעמיד פירמידה, והוא דורש דיוק וריכוז כדי שהיא לא תתפרק שוב ושוב.
האמון הרב ביכולת להתקדם, והדרישה להמשיך לנסות ולהתאמץ בלי לוותר, מחוללים פלאים בילד. למרות הקושי והתסכול בדרך, הילד יוצא עם תחושת סיפוק וחוזק!
וכשהילד נפגש ומתמודד מול התחום שקשה לו כל כך, הוא מחזק את היכולות שלו, וזה משליך אוטומטית על צורת ההתמודדות שלו בחיים. פתאום אנו פוגשים מקרים שבהם הילד מגיב אחרת! בוגר יותר, אחראי יותר וכו', לפי העניין'.
'שרה, יש משהו שאני יכולה לעשות בקשר למשחקים בבית?'
'ודאי, רחלי, מה השאלה! כבר מגיל 0 אפשר לתת לתינוקות גירויים על ידי משחקים, שיעזרו להם, בעז"ה, להתפתח טוב. כשיש לתינוק את רפלקס הלפיתה – כלומר, הוא לופת באגרופו כל מה ששמים לו ביד – חשוב מאוד לתת לו ביד קשקשנים דקים שהוא יכול להקיף, וכך מחזקים לו את המוטוריקה העדינה.
וכך בכל גיל: ככל שניתן לילדים יותר משחקים מסוגים שונים, נביא להם יותר גירויים להתפתחות המוח. כי כל מה שאנו מתנסים בו, נתקלים בו ומתמודדים מולו, נותן לנו אפשרות להתפתח ולהתקדם!
לבן שלך, אבי, הייתי מציעה מגוון רחב של משחקים. לדוגמה, משחקי חברה שבהם הוא יידרש להמתין בסבלנות לתורו, להתמודד עם האכזבה כשלא תמיד הוא המנצח, ולהתמודד עם כישלון. גם משחקי קופסה של העתקת דגם ידרשו ממנו סבלנות, ויהיו טובים לו. העיקר הוא הגיוון, שבעזרתו את מנסה להגיע לכל תחומי ההתפתחות.'
השמות והפרטים המזהים שונו.
שרה שוגרמן · אבחון וטיפול קוגניטיבי במשחק
