שבע יפול צדיק וקם.
רחלי התקשרה אליי לשיחת ייעוץ בנוגע לבנה בן ה-5.
'שלום שרה', כך רחלי, 'רציתי להתייעץ איתך בקשר לבן שלי. הוא בן 5, ומשגע אותי כמו ילד בן 15.
יש לי הרגשה שהוא פשוט עצלן ונצלן. זה נשמע נורא לקטלג ילד קטן כל כך בצורה כזו, אבל לצערי הרב זו המציאות. המשפט הרווח ביותר אצלו הוא 'אין לי כוח' או 'אני לא יכול'. אין לו כוח להתלבש לבד, אין לו כוח לשים בפח, אין כוח לאסוף משחקים שפיזר… תאמיני לי, כבר הלכתי ועשיתי לו בדיקת דם לראות אם חסרים לו ויטמינים או משהו, אבל ב"ה כל התוצאות יצאו תקינות. כבר לא יודעת אם לשמוח או לא. כי אם יש סיבה, אפשר לתת תוסף תזונה ולעזור, אבל אם הכל תקין – אז מה עושים?
באמת אני לא מבינה. כשהוא רוצה משהו, פתאום יש לו המון כוח ויכולת – למשל לטפס לארון למעלה ולהוריד ממתק. אבל אם אני מבקשת ממנו לרדת למטה להביא בגד שנפל מהחבל – אין עם מי לדבר…'
'רחלי', אני אומרת לה, 'את מתארת שיש לך הרבה תסכול מילד נורמטיבי, שאת מצפה ממנו ליותר. מה שאת מתארת נשמע כמו קשיים שכל אמא נתקלת בהם, רק במינון מוגבר… קשה לך לגרום לו לשתף פעולה.'
'זה לא רק זה, שרה', אומרת לי רחלי. 'זה גם הבכיות שלו. כשלא הולך לו כמו שרצה – כשהוא לא מצליח מיד לעשות את מה שרצה. דוגמה קטנה: אם הוא לא מצליח לפתוח את בקבוק המים שלו, מיד הוא מתחיל להתבכיין. פשוט ילד עם פתיל קצר!'
'מצוין רחלי', אני אומרת לה לתדהמתה... 'ממש הגדרת לי כבר את הילד שלך. ההתנהגויות האלה כל כך מוכרות, וגם העצבים שהן מביאות… כי לפי מה שאת מתארת, נשמע שהקושי שלו יושב על 'חוסר עמל'. אני אנסה להסביר לך מה זה העמל, ומה זה חוסר עמל.
העמל הוא היכולת של העשייה: לעבוד על משהו ולעמול עליו שוב ושוב, גם כשהתוצאה עדיין לא מושלמת. גם העמל, כמו התחומים האחרים, הוא יכולת קוגניטיבית שמקורה בתאי המוח. כשתאי המוח האחראים על יכולת העמל תקינים, האדם מסוגל לנסות שוב ושוב, גם בעת קושי או כישלון.
ילד עם חוסר עמל מצטייר כעצלן וחסר מוטיבציה, גם כשהוא מאוד רוצה לרצות ולהיות בסדר. הבעיה היא שהוא לא מוצא בתוכו את הכוחות להתמודד. וזה לא ממש באשמתו – הוא נולד עם כמות כוח קטנה יותר מאחרים… לא כוח פיזי, אלא הכוח שגורם להתעוררות של הכוח הפיזי: המוטיבציה. זו עבודת חייו…
ילד או מבוגר עם חיסרון בעמל יהיו פסיביים, חסרי מוטיבציה, בלי יכולת לדחות סיפוקים, ועלולים להיות בעלי סף תסכול נמוך, שעלול לייצר התפרצויות זעם. אצל ילדים נוכל לזהות את חוסר העמל כשהם חסרי יכולת להתמודד עם קשיים, כשהם חומקים ממטלות בבית ובכיתה, ועוד. חסרי עמל יחוו גם חוסר ריכוז, משום ש'המנוע' שגורם לכל אחד מאיתנו להיות קשוב ומרוכז כמעט לא קיים אצלם.
בנוגע לבן החמוד שלך, אני לא חושבת שהוא צריך טיפול אס-או-אס. את יכולה קודם לנסות לעשות שינוי בבית, בשני מישורים שונים – הראשון קל, והשני קשה יותר:
במישור הראשון- למנוע היתקלויות. הכוונה ליצור מצב שבו פחות נתקלים בקושי: להלביש אותו בעצמך, לא לבקש ממנו מה שאת יודעת שהוא לא יעשה, ולעזור לו כשהוא נתקע.
אך אני חייבת לומר לך שהתנהגות כזו תביא לך שקט בבית, אבל היא לא בריאה לילד, כי הוא לא לומד להתמודד. נכון שלא תצטרכי להלביש אותו בגיל 15, אבל אז הוא יתקשה לעשות את מה שנדרש בגיל 15… הדרך הזו טובה לטווח הקצר: כדי להרגיע את הרוחות, לתת לך כוחות לעבור את היום, ולעשות בזמן הנכון את הדרך הנוספת.
חייב להיות שינוי במישור נוסף – כשאת לא ממהרת, כשאת מלאה בסבלנות ובכוחות!
וכאן מגיע המישור השני של העזרה שאותה את יכולה לספק לילד שלך. לגרום לו להתמודד. למשל, בבוקר, כשאת ממהרת, תלבישי אותו, ובערב, על פיג'מה, את מתעקשת שיתלבש לבד לגמרי. פעם אחת סיפרה לי אמא על הבת שלה, שרצתה וופלים, וגם לה היה קשה להתאמץ… האמא אמרה לה: "את יכולה לקבל, אבל תפתחי את החבילה לבד." כמובן שאז היתה לילדה יותר אמביציה.
כשאת משדרת לילד שעכשיו את חזקה ולא תוותרי לו, הוא גם מרגיש שאת מאמינה ביכולות שלו, ויש יותר סיכוי שהוא ישתף פעולה. גם כשהוא בוכה ומתלונן, את לא מתרגזת ולא מרחמת יותר מדי, אלא משתתפת בצערו על כך שקשה לו – אבל בטוחה שהוא מסוגל להתמודד עם מה שדרשת ממנו! זה לא מעבר לכוחותיו!
כשאת לא מוותרת לו, הוא חייב להתמודד, וכך הוא מתחזק. ממש כמו חיזוק של שריר, כך הוא מחזק את יכולת העמל שלו – היכולת להתמודד בזמן של קושי ושל כישלון, כשצריך להתאמץ ולנסות שוב ושוב.
אני זוכרת את הילד שלי בגינה לא מזמן, בן שנתיים, וביקש שאעזור לו לעלות על נדנדת תרנגולת בגינה. לא עזרתי לו, ועודדתי אותו שיעלה לבד. הוא עשה את זה, והחיוך הענק, חיוך גדול של סיפוק שהיה שפוך על פניו, לא יישכח ממני הרבה זמן...
כמובן שאם את לא מצליחה להפעיל אותו בשום מצב, ואת לא רואה שום שיפור, יכול להיות שהקושי עמוק יותר, והוא צריך טיפול שיחייב אותו יותר. המשחקים הייעודיים לשיפור תפקודי המוח הם מדהימים, ואת מוזמנת לנסות…'
בינתיים, רחלי, תעכלי את הדברים, ומה הקשר בין הקושי שאיתו את מתמודדת לבין המוח? על זה נדבר בע"ה בשיחה הבאה.'
השמות והפרטים המזהים שונו.
שרה שוגרמן · אבחון וטיפול קוגניטיבי במשחק
